חזית שקופה

השלכות בריאות הנפש של מלחמת "חרבות ברזל"

סקירה ודגשים קליניים

כולנו מרגישים היטב כמה המצב הלאומי שלנו מורכב ואת ההשפעה הגדולה על המצב נפשי, אבל כשאנחנו נחשפים לנתונים אנחנו מבינים עד כמה המצוקה הזו עמוקה ורחבה. מלחמת "חרבות ברזל" היא כבר מזמן לא רק אירוע ביטחוני שלוחץ לנו על הלב, היא אירוע רב נפגעים בתחום בריאות הנפש, כזה שמשנה לחלוטין את מה שאנחנו פוגשים כל יום בטיפול.

עבורנו, אנשי הטיפול, המציאות הזו מייצרת אתגר חסר תקדים שנקרא "מציאות טראומטית משותפת". אנחנו נדרשים להיות שם בשביל המטופלים שלנו, להחזיק עבורם את התקווה וההחלמה, בזמן שגם אנחנו חשופים בדיוק לאותם איומים, לחצים קיומיים ואובדנים.

מה המספרים מספרים לנו?

הנתונים שנאספו מאז אוקטובר 2023 לא משאירים מקום לספק ומראים זינוק חד בכל מדדי המצוקה הרגשית בארץ. לפי סקירות רחבות של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (2024), שיעור הישראלים שמדווחים על מצוקה נפשית עמוקה זינק ל-35%, נתון מבהיל בהשוואה לכ-20% בלבד שנמדדו בשנת 2018. מחקרים משלימים מראים שבשיא הלחימה, כ 41% מהאוכלוסייה האזרחית חוו תסמינים משמעותיים של חרדה או דיכאון.

אבל הנתון המטריד באמת מראה כמה קשה לנו לחזור לעצמנו. הנתונים מראים שחלק עצום מהאנשים שחצו סף קליני בתחילת המלחמה פשוט נשארו שם ולא הצליחו לחזור לנורמה, ביניהם 69% מהמתמודדים עם דיכאון, 65% מהמתמודדים עם פוסט טראומה ו 52% מאלו שחוו חרדה (מכון ברוקדייל, 2024). לא פלא שבמערכת הציבורית נרשמה עלייה של עד 30% בפניות לקבלת עזרה נפשית, לצד עלייה חדה מאוד בצריכת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (משרד הבריאות, 2024; דו"ח מבקר המדינה, 2025).

לא רק פוסט טראומה

השיח הציבורי ותשומת הלב של המערכות הופנו באופן טבעי בעיקר ל-PTSD, עם צפי לעשרות אלפי מתמודדים חדשים. אבל בקליניקה שלנו, אנחנו פוגשים טווח רחב והרבה יותר יומיומי של התמודדויות. למעשה, נתוני משרד הבריאות (2024) מראים שעל כל מקרה אחד של PTSD, ישנם 1.4 מקרים של חרדה או דיכאון. הנה מה שקורה בשטח:

חרדה ודיכאון, האבחנות האלו פשוט הכפילו את עצמן ביחס לעשור הקודם (מכון ברוקדייל, 2024). הדיכאון שאנחנו פוגשים עכשיו מלווה בתחושות קשות של חוסר אונים נרכש, אובדן משמעות ושחיקה עמוקה של האמונה בעתיד.

החמרה של OCD, מטופלים עם OCD מדווחים על עלייה משמעותית בטקסים. במציאות שבה האיומים בחוץ אמיתיים לגמרי (כמו לבדוק שוב ושוב אם הממ"ד נעול), הטקסים הכפייתיים "מתלבשים" על חרדת קיום אמיתית ומציאותית. זה מקשה מאוד גם על המטופל וגם עלינו להבחין בין זהירות הגיונית וסבירה לבין פתולוגיה.

כעס ואלימות, הלחץ הממושך פוגע קשות ביכולת הוויסות הרגשי של כולנו. נתוני משרד הרווחה והוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת (2024) מראים עלייה חדה של כ-65% בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה (4,565 פניות לעומת 2,760 בתקופה המקבילה בשנה הקודמת). בקליניקה, אנחנו מבינים שהכעס וההתפרצויות האלו, פעמים רבות מכסות על פחד ואובדן שליטה עמוק, במיוחד בקרב גברים ומשרתי מילואים.

שימוש לרעה בחומרים ממכרים, אנשים רבים מנסים "לטפל בעצמם" כדי להקהות את הכאב הרגשי והמצוקה. הדוחות מראים עלייה חדה ומדאיגה בשימוש באלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים (ICA, 2024).

דגשים להתמודדות טיפולית

המציאות המורכבת הזו דורשת מאיתנו חשיבה מחודשת על הגבולות, הסטינג, פרוטוקולי הטיפול ובעיקר על הרווחה האישית שלנו. כעמיתים למקצוע, גם אנחנו חווים כעת שחיקה והיפוך תפקידים סמוי. בשונה מטיפול בטראומות מן העבר, הפעם אנחנו מתמודדים בזמן אמת עם אבל, איום קיומי ודאגה עמוקה לבני משפחה בלחימה.  מצב שעלול להוביל לטראומטיזציה משנית, לעייפות החמלה או לקושי באמפתיה מרוב הזדהות. לכן, קבלת הדרכה מקצועית שוטפת, השתתפות בקבוצות עמיתים ופנייה לטיפול אישי במידת הצורך הם לא פריבילגיה, אלא חובה מקצועית של ממש. לצד השמירה על עצמנו, עולה כיום צורך דחוף בהכשרות מקצועיות מבוססות ראיות שיקנו לנו כלים ממוקדים להתמודדות עם טראומה מתמשכת, אובדן ואבל מורכב, תוך התאמת המודלים המסורתיים למצב שבו האירוע עדיין מתרחש בפועל. חלק בלתי נפרד מהתאמה זו דורש מאיתנו לפתח רגישות מגדרית מוגברת בקליניקה, לפעול להורדת הסטיגמה סביב פנייה לעזרה, ולהנגיש אקטיבית את הטיפול לגברים, אוכלוסייה שבאופן מסורתי נוטה פחות לבקש תמיכה ויותר להסתגר או להחצין את המצוקה.

סיכום

אנשי הטיפול הם קו החזית האזרחי במתן מענה למצוקה הנפשית העצומה שנוצרה כאן. כדי שנוכל לשמור על החוסן של החברה שלנו, אנחנו חייבים קודם כל לשמור על בריאות הנפש שלנו, לקבל תמיכה, ולהמשיך ללמוד ולצרוך הכשרות מקצועיות שנותנות לנו כלים מדויקים למציאות המורכבת הזו.

בחודש יולי הקרוב נפתח במרחב את ההשתלמות המוכרת של SEE FAR CBT להתמודדות עם טראומה, אבל ושכול במציאות הנוכחית. לפרטים ולהרשמה – לחצו על הקישור https://www.merhavcbt.co.il/see-far-cbt-summer-2026

מרחב - המקום לטיפול CBT

צרו קשר 

ווטסאפ- https://wa.me/972542440813

פייסבוק-  https://bit.ly/3TuJb2c 

אתר- Merhavcbt.co.il 

להצטרפות לקבוצה השקטה שלנו- לקבלת ידע, כלים טיפוליים ועדכונים: https://chat.whatsapp.com/GWSdluz13FwHXBrakfxGm1

מקורות

• הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי (2024). עלייה חדה בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה בתקופת המלחמה. אתר הכנסת. קישור למקור

• המרכז הישראלי להתמכרויות - ICA (אוקטובר 2024). דו"ח אפידמיולוגי לאומי: זינוק בשימוש בחומרים ממכרים בימי מלחמת חרבות ברזל. פורסם ב-Ynet. קישור למקור

• מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (2024). בריאות הנפש בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" - סקר לאומי מתמשך. קישור למקור

• משרד המבקר (2025). דו"ח מבקר המדינה על מערך בריאות הנפש והתמודדות המטפלים בחירום. קישור למקור

• משרד הבריאות (ספטמבר 2024). סטטוס מצב בריאות הנפש והערכת אבחנות לאור המלחמה. קישור למקור